פסק-דין בתיק עפ"ת 15990-04-11

ערעור המדינה על כך שבית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט מ. דרורי) ביום 07.03.11 גזר למערער לאחר שהורשע לאחר שמיעת ראיות, בנהיגה בשכרות עונשים שונים, ובעיקר, ועל כך הערעור, פסילה בפועל של 11 חודשים.

בערעור טוענת המדינה שבכך חרג בית משפט קמא שלא בצדק מהוראת סעיף 39 א' לפקודת התעבורה, המורה אותנו שמי שמורשע בעבירה זו, ייגזרו עליו שנתיים פסילה בפועל ולא פחות, אלא בנסיבות מיוחדות שבית משפט ירשמן.

בית משפט קמא בגזרו את דינו של המשיב, כתב כי הוא מוצא נסיבות חריגות, ואין העובדה שמדובר במשיב שעובד בבית החולים "מאיר" וזקוק לרישיון הנהיגה שלו, בהינתן שמקום מגוריו הוא בעיר טייבה, בכך שהוא צריך גם להסיע את אביו, הסובל מ-100% נכות מטייבה לבית החולים "לווינשטיין" ברעננה לצורך טיפול, בכך שהמשיב עובד במשמרות ואין לו עבר מכביד.

אכן הדין קובע שמי שמורשע בנהיגה בשכרות, על בית המשפט לגזור לו עונש פסילה מינימאלי של כשנתיים ימים, אלא אם כן יש נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מעונש הפסילה בפועל זה או הטלת חלקו בדרך של פסילה מותנית.

כפי שאמרה ב"כ המשיב, בצדק, לא נקבעו בדין נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מעונש המינימום, אך ברור שאין מדובר בנסיבות טריוויאליות חסרות חשיבות לעניינים של מה בכך, אלא לנסיבות אכן מיוחדות.

אצא מהנחה שצדק בית משפט קמא בכך שראה את הצורך של המערער להסיע את אביו לבית לוינשטיין כנסיבה המצדיקה התחשבות בעונש הפסילה שהוטל על הנאשם, אצא מהנחה גם שצדק בימ"ש קמא בכך שהדגיש שמדובר במערער הנוהג כעשר שנים ולחובתו היום, למעט ההרשעה הנוכחית, שש הרשעות, כולן הרשעות של ברירת משפט, ובעבירות שאינן מן החמורות שבתקנות התעבורה.

מנגד, לא יכולה להיזקף לזכותו של המערער העובדה שהשכרות שבשלה הורשע הינה שכרות גבוהה. מבדיקת ינשוף שנערכה למערער, כך עפ"י בדיקת ינשוף בו הורשע, נמצאו 795 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

המערער גם לא זכאי ליהנות מהקלה בעונש לה צפויים מי שמודה באשמתו ובכך מביע חרטה על מעשיו, אם כי כמובן שעצם הכפירה בניהול ההוכחות אין בה נסיבה לחומרה.

צריך שיצא מסר מבית המשפט לכלל הציבור, לכלל אוחזי ההגה, שנהיגה בשכרות, בעיקר בימים אלה, שבהם תאונות הדרכים הולכות ורבות, שמי שייתפס נוהג בהשפעת אלכוהול או בשכרות, צפוי אכן לענישה מחמירה, ויש להדגיש שבהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה לענייני שכרות, יש הצעה שטרם גובשה, כאמור לכלל חקיקה ממש, שככל שהשכרות תגבר, כך תכבד היד המענישה.

בסופו של יום, תוך שהנני בוחן את כלל הנסיבות שבאו בפני בית משפט קמא ושהועלו כאן, תוך התייחסות לפסיקה הרבה העוסקת בעניין, בהינתן שמדובר בערכאת הערעור שאינה ממצה את הדין, הנני מוצא להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, אם כי הנני סבור שניתן לסטות מעונש המינימום בנסיבות מקרה זה, ואתקן את רכיב הפסילה בפועל שגזר בית משפט קמא, כך שבמקום 11 חודשים, ירצה המשיב פסילה בפועל של 20 חודשים, בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, כמובן החל מיום ההפקדה.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם, לרבות הפסילה המותנית, שמעתה תהיה 4 חודשים למשך שנתיים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' שבט תשע"ב, 02/02/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: